08/06/2026
עדן, ילדה שלי, הבכורה שלי.
לפני רגע החזקתי אותך בידיים לפעם הראשונה, נהיתי אמא. והיום אני עומדת מולך, מתבוננת בך, ומתקשה לעכל שאת כבר בת 18.
והיום, כשאת מסיימת י"ב, אני מבינה שזה הרבה יותר מסיום של בית ספר.
12 שנים. 12 שנים של בקרים מוקדמים, מבחנים, עבודות, חברויות, אכזבות, הצלחות, התלבטויות, צמיחה והתבגרות.
12 שנים שבהן ראיתי ילדה קטנה הופכת לאט לאט לנערה, ואז לצעירה מרשימה שעומדת מול העולם עם קול משלה, מחשבות משלה ודרך משלה.
לא הכול היה פשוט. היו רגעים מאתגרים, תקופות שבהן היה קל יותר לוותר. אבל את בחרת להמשיך.
נלחמת על המקום שלך.
עבדת קשה, התמודדת, קמת גם כשלא היה קל.
העזת להיות מי שאת גם כשזה דרש אומץ.
ראיתי אותך גדלה משנה לשנה.
לומדת לא רק מקצועות בבית הספר, אלא גם שיעורים של החיים.
לומדת להאמין בעצמך.
להכיר את הכוחות שלך.
להקשיב ללב שלך.
ובעיקר – להישאר אדם טוב בדרך.
היום, כשאני מסתכלת עלייך, אני מבינה שההישג הגדול ביותר שלך הוא לא סיום י"ב.
ההישג הגדול הוא האישה שהפכת להיות.
רגישה, חכמה, יפה מבחוץ ומבפנים, יצירתית, מוכשרת, חזקה.
אישה צעירה שיודעת להרגיש, לחלום, ליצור ולהאיר את העולם שסביבה.
השבוע עמדתי בתערוכה שלך, קראתי את המילים שכתבת. ראיתי את היצירות.
את הפנים השבורות, המפורקות, המתחברות מחדש.
וראיתי אותך.
ראיתי את העומק, את הרגישות, את היכולת הנדירה שלך לקחת כאב, שאלות, מחשבות ורגשות – ולהפוך אותם לאמנות.
לא כל אחד מסוגל להסתכל פנימה.
לא כל אחד מסוגל לחשוף את עצמו, ואת עשית את זה באומץ, בכנות וביופי כל כך גדול.
העבודה שלך עסקה במסכות בפנים שאנחנו מציגים לעולם, בפנים האמיתיות שנמצאות מתחת, ואולי בלי שהתכוונת, הזכרת לי כמה את בעצמך מיוחדת.
כי מאחורי היופי החיצוני שלך, שאי אפשר להתעלם ממנו, יש לב ענק.
לב רגיש, לב שרואה אנשים, לב שמרגיש, לב שאוהב.
את מוכשרת בכל כך הרבה דברים !!!
אבל יותר מכל – את מוכשרת בלהיות אדם.
ואני כל כך גאה בדרך שאת הולכת בה.
גאה באישה שאת הופכת להיות.
גאה בערכים שלך.
גאה בעוצמה השקטה שיש בך.
יש רגעים בחיים שבהם הלב פשוט מתרחב. זה אחד מהם.
תודה שבחרת להיות מי שאת. תודה על הזכות להיות אמא שלך.
מזל טוב ma fille, ma vie, mon amour
המסע, ההרפתקה שלך רק מתחיל, ואני כבר יודעת שהוא יהיה יפה, עמוק ומיוחד בדיוק כמוך.
אני אוהבת אותך יותר ממה שמילים יכולות לתאר.
Maman
